נעולה על נעליים

בלוג יקר,

כאחת שהוכתרה בתואר "מכורה לנעליים", אחת מיני רבות מהאובססיות בחיי היא אובססיית נעליים.
אני גומעת נעליים כמו את הדיאט קולה היומי שלי.
ככל שניסיתי להיגמל מהמחלה, עד היום לא הצלחתי. ממש לא אכפת לי אם יש לי נעל דומה, בצבע או בגזרה, לא אכפת לי המחיר, הרי איך אני יכולה להתעלם מנעל שהתלהבתי ממנה בחנות, כשהיא מסתכלת לכיווני במבט של "קחי אותי איתך".
התרגלתי כבר כל חודש להתבאס על פירוט כרטיסי האשראי שלי.
חדר הארונות שלי בבית כבר ממזמן הפך לחדר הנעליים,  עם לפחות 100 זוגות כשאת זוגות הנעליים של  ע' הזזתי הצידה לחדר שליד.
לא פשוט להיות בתחרות של  1 נגד 100.









קבלתי לידיי תמונה של צלמת בשם מיכל הראל אשר בנוסף להיותה צלמת מוכשרת היא גם "מכורה לנעליים".

האמת היא, שאיך שראיתי את התמונה, כל כך התחברתי למבט הענוג שעל פניה. המבט אמר הכל. מבט שכל חולת נעליים באשר היא תבין זאת.. ולא, קבוצת גמילה לא תעזור כנראה אף פעם.